משנה תורה, מצוות עשה קל״ב

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

132 ספר המצוות פתח ↗

היא שצונו לספר טובותיו אשר היטיב לנו והצילנו. ומתחיל בענין יעקב אבינו ומסיים בעבודת המצריים וענותם אותנו ולשבחו על כל זה ולבקש ממנו להתמיד הברכה כשיביא הבכורים, והוא אמרו יתעלה וענית ואמרת לפני ה' אלהיך ומה שבא אחר זה מהפרשה כלה, וזאת המצוה כלה נקראת מקרא בכורים. וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכת בכורים ובפרק ז' מסוטה. ואין הנשים חייבות בה. והיה כי תבא, זרעים הלכות מעשר שני פי"א:

132 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת קְרִיאָה עַל הַבִּכּוּרִים – שֶׁנִּצְטַוִּינוּ בַּהֲבִיאֵנוּ הַבִּכּוּרִים לַמִּקְדָּשׁ לִקְרוֹת עֲלֵיהֶם הַכְּתוּבִים אֵלּוּ הַנִּזְכָּרִים בְּפָרָשָׁה זוֹ, וְהֵן, מֵאֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי עַד הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי יְיָ. וְעַל זֶה נֶאֱמַר דברים כו ה וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ'. וְזֹאת הַמִּצְוָה יִקְרְאוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סוטה לב א מִקְרָא בִּכּוּרִים. וּמִצְוַת הֲבָאָתָן כְּתַבְתִּיו בְּסֵדֶר מִשְׁפָּטִים בְּמִצְוַת הֲבָאַת הַבִּכּוּרִים מצוה עב, וְנִכְפְּלָה הַמִּצְוָה לַהֲבִיאָן כְּמוֹ כֵן בְּפָרָשָׁה זוֹ, וּכְבָר נוֹדַע כִּי הַרְבֵּה מִן הַמִּצְוֹת נִכְפָּלוֹת בַּתּוֹרָה, וְכֻלָּן לְעִנְיָן וּלְצֹרֶךְ גָּדוֹל. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁהָאָדָם מְעוֹרֵר מַחְשְׁבוֹתָיו וּמְצַיֵּר בִּלְבָבוֹ הָאֱמֶת בְּכֹחַ דִּבְרֵי פִּיו, עַל כֵּן, בְּהֵיטִיב אֵלָיו הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא וּבְבָרְכוֹ אוֹתוֹ וְאֶת אַדְמָתוֹ לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת וְזָכָה לַהֲבִיאָם לְבֵית אֱלֹהֵינוּ רָאוּי לוֹ לְעוֹרֵר לִבּוֹ בְּדִבְרֵי פִּיהוּ וְלַחְשֹׁב כִּי הַכֹּל הִגִּיעַ אֵלָיו מֵאֵת אֲדוֹן הָעוֹלָם, וִיסַפֵּר חֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ כְּלָל, וְעַל כֵּן, מַתְחִיל בְּעִנְיַן יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁחִלְּצוֹ הָאֵל מִיַּד לָבָן, וְעִנְיַן עֲבוֹדַת הַמִּצְרִיִּים בָּנוּ, וְהִצִּילָנוּ הוּא בָּרוּךְ הוּא מִיָּדָם, וְאַחַר הַשֶּׁבַח מְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו לְהַתְמִיד הַבְּרָכָה עָלָיו, וּמִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת נַפְשׁוֹ בְּשֶׁבַח הַשֵּׁם וּבְטוּבוֹ זוֹכֶה וּמִתְבָּרֶכֶת אַרְצוֹ, וְעַל כֵּן צִוָּנוּ בָּרוּךְ הוּא עַל זֶה, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בכורים א, ה, שֶׁאֵין חִיּוּב מִצְוַת מִקְרָא בִּכּוּרִים עַל כָּל מֵבִיא בִּכּוּרִים בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁיֵּשׁ מְבִיאִין וְאֵינָן קוֹרִין, וְאֵלּוּ הֵן: הָאִשָּׁה וְהַטֻּמְטוּם וְהָאַנְדְּרוֹגִינוֹס, לְפִי שֶׁכָּל אֵלּוּ אֵינָן יְכוֹלִין לוֹמַר מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לִּי, כִּי הָאָרֶץ לֹא נִתְחַלְּקָה אֶלָּא לִזְכָרִים וַדָּאִין. וְכֵן הָאַפּוֹטְרוֹפִּין אֵינָן קוֹרִין, שֶׁמְּבִיאִין בִּכּוּרִים בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים, וְכֵן הָעֶבֶד וְהַשָּׁלִיחַ אֵינָן קוֹרִין, שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לוֹמַר גַּם כֵּן אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי, שֶׁהָאָרֶץ אֵינָהּ שֶׁלָּהֶם. וּמִן הָעִנְיָן הַזֶּה יֵשׁ לָנוּ לִלְמֹד בִּתְפִלּוֹתֵינוּ וְתַחֲנוּנֵינוּ לִפְנֵי הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא, לְדַקְדֵּק מְאֹד וּלְהִזָּהֵר בַּלָּשׁוֹן, שֶׁלֹּא לוֹמַר דָּבָר לִפְנֵי הַשֵּׁם כִּי אִם בְּדִקְדּוּק גָּדוֹל, וּזְכֹר זֶה בְּנִי וְשָׁמְרֵהוּ. וְעוֹד אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם מ"ד בְּעִנְיָן זֶה שֶׁהַגֵּרִים אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה לָהֶם הָאָרֶץ מְבִיאִין וְקוֹרִין, כִּי לְאַבְרָהָם נִתְּנָה תְּחִלָּה וְהוּא נִקְרָא אַב הֲמוֹן גּוֹיִם בראשית יז ד, כְּלוֹמַר שֶׁכָּל הַמִּתְגַּיֵּר נֶחְשָׁב לוֹ כְּבֵן. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם מ"ו שֶׁהַקּוֹנֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא, לְפִי שֶׁנִּסְתַּפְּקוּ בַּגְּמָרָא ב"ב פא, ב אִם יֵשׁ לְקוֹנֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת קַרְקַע אִם לֹא, אֲבָל הַקּוֹנֶה שְׁלֹשָׁה מֵבִיא וְקוֹרֵא. וְיֶתֶר פְּרָטֵי הַמִּצְוָה, מְבֹאָרִין בְּמַסֶּכֶת בִּכּוּרִים וּבְפֶרֶק שְׁבִיעִי מִסּוֹטָה. וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דַּוְקָא, שֶׁנֶּאֱמַר שמות כג יט רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וּבִזְכָרִים וְלֹא בִּנְקֵבוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וּמִדְּרַבָּנָן הָיוּ מְבִיאִים בִּכּוּרִים בִּזְמַן הַבַּיִת מֵעָרֵי סִיחוֹן וְעוֹג וּמִסּוּרְיָא. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְהֵבִיא בִּכּוּרִים וְלֹא קָרָא עֲלֵיהֶן בְּאוֹתוֹ זְמַן בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה.

1 לקרות על הביכורים, שנאמר: "וענית ואמרת לפני ה' אלוהיך" דברים כו,ה.